פרשת בהעלותך: לגרש את החושך באור האהבה

“לא בכוח צבאי ולא בכוח פיזי, כי אם ברוחי, נאם ה’ צבאות”.

ריאת התורה השבועית, פרשת בהעלותך: במדבר (ח’, א’-יב’, ט”ז), ממשיכה בנושא מעורר (ח’, א’-יב’, ט”ז), ממשיכה בנושא מעורר מחשבה, הפעם קשור להדלקת המנורה בחדר הפנימי של המשכן. הדלקת הפתילות עד שהן נשארות דולקות מייצגת מעבר רוחני מחשיבה אנושית כרונית לתודעה אלוהית עקבית.

זהו התרופה האמיתית והמתמשכת היחידה לתודעה האנושית הסובלת ממחשבות רעות, טיפול יעיל וממושך הרבה יותר משיחות או תרופות – ללא תופעות לוואי שליליות!

החנוכייה הראשונה עוצבה מחתיכת זהב אחת, שלא חוברה יחד, ושבעת הקנים פונים כולם למרכז, ומסמלים תודעה אלוהית מאוחדת של אנשים המסוגלים לגרש את החושך והרוע מעולמנו.

משה מורה לבני ישראל על חג הפסח, ומציין את יום השנה הראשון למעבר מלאך המוות כהכנה ליציאת מצרים. בתקופה זו, אנשים מתים מפציעות, חשיפה ומחלות לאחר שעזבו את מצרים וחנו בהר סיני במשך חודשים.

כל מי שדואג לצרכיו של נפטר נטמא. אלו שטמאו ממגע עם גופה אינם מורשים להשתתף בטקסי הפסח. הם מתלוננים ודורשים חגיגה שונה, אך היא נדחית. במקום זאת, ניתנת להם ההזדמנות לטהר את עצמם ולקיים פסח שני חודש לאחר מכן, כמו גם כל מי שהיה רחוק מהמחנה במהלך הפסח הקודם.

הענן המכסה את המשכן מתרומם כדי לאותת על עזיבה. חצוצרות נשמעות. 600,000 זקנים ומשפחותיהם, כמעט 2.5 מיליון איש, מתחילים את מסעם אל מה שנראה כמו שטח הפקר. בעיות מתעוררות בפאתי המחנה, הרחק מהפעילויות הקדושות של הכוהנים במרכז. אנשים בפריפריה חסרים תמיכה מוסרית לאורח חיים חדש זה שהוצג להם רק כמה חודשים קודם לכן. רעיונות והתנהגויות ישנות חוזרים, ומציתים אש קדושה שצורכת רבים מהם כמו גם את 70 הזקנים שלא תיקנו אותם.

משה, המום ומגעיל מתלונות העם, מוחה בפני אלוהים, אשר מציע להחדיר ל-70 מנהיגים חדשים ומוכחים את רוח משה, כדי לעזור לו לשמור על כולם בדרך הנכונה. המריבות כה שכיחות עד שאפילו מרים נכנעת ומוצאת פגמים בגירושיו של משה ומספרת עליהם לאהרון. היא ננזפת ומגורשת מהמחנה בשל צרעת למשך שבוע.

ההפטרה שלנו, זכריה ב’, יד-ד’, ז’, משקפת את פרשת התורה בכך שהיא מרמזת לחזון של מנורת זהב בעלת שבעה קנים שתודלק כאשר אלוהי ישראל ישוב לשכון בירושלים. הגמול יהיה גדול לאחר שעמו ישוב מדרכיהם הטמאים ויחזור לחיות בתודעה אלוהית. “לא בחיל ולא בכוח, כי אם ברוחי, נאם ה’ צבאות”.

בכל פעם שאני קורא בתנ”ך על טומאה פולחנית מקרבה לגופה, אני חושב על אלפי האנשים שעוברים או מבצעים הפלות, שהיא הרס ומוות מכוון של גוף אדם. אני חושב על המוות הרוחני שקורה להורים, לבני משפחה ולספקי הפלות לאחר הפלה. תוכנית הריפוי שלנו, “תקווה רחל”, מטפלת בנושא זה בקהילה היהודית. עד שהמוות הרוחני של כל המעורבים יוכר ויטופל, החברה תמשיך לסבול.

אלוהים נותן לנו הזדמנויות רבות. רחמיו תמיד מציעים ריפוי לאלו שאין להם מושג רב, או בכלל לא, כיצד יסבלו לאחר הפלה, אך מתאבלים ברצינות על ההחלטה וחוזרים אליו. תוכנית הריפוי שלנו, “תקווה של רחל”, זמינה לאמהות ואבות המחפשים עזרה.

גם אלו שאינם מודים באשמתם אינם מקרה אבוד. ניתן להגיע אליהם באמצעות ייעוץ מתמשך, שליו ואוהב, כפי שעשה אהרן אבינו. חייו של אהרון מלמדים שיש לרדוף שלום בישראל בין כל האנשים, כשם שאהרן רדף שלום בישראל בין כל האנשים; כפי שכתוב בתהילים לד, יד: “סור מרע ועשה טוב, דרש שלום ורדפו” (אבות דרבי נתן י”ב, ו).

אנא שתפו את הפוסט הזה ברשתות החברתיות שלכם כדי להגביר את המסר שלנו בעולם בעייתי זה. תודה.

ססילי רוטמן

יהי שלום רב משמיים וחיים טובים לנו ולכל ישראל. אמן.

ססילי רוטמן היא המייסדת והנשיאה של קרן פרו-לייף היהודית. היא מתנגדת לרצח הקשור ססילי רוטמן היא המייסדת והנשיאה של קרן החיים הטובים היהודית. היא מתנגדת לרצח הקשור להפלות בכלל ובקרב יהודים בפרט, ומקוננת על כינון מדיניות חילונית בישראל המובילה לאובדן חיי יהודים ומעכבת את גאולת המשיח. היא מדמיינת ארץ ישראל הקדושה המבוססת על תורה ועולם המכבד את חייו של כל אדם מרגע ההתעברות.