כאשר מבוצעת הפלה עם קטיעת גפה לטיפול במצב רפואי אצל האם שמחמיר בהמשך ההריון, היא למעשה מהווה סיכון מוגבר לחיי האם. הטיפול המועדף הוא לידה מוקדמת באמצעות ניתוח קיסרי כדי למזער את הסיכון לאם ולמקסם את סיכויי ההישרדות של התינוק.
בשבת זו מתחילות שבע הפטרות הנחמה. אלו הן קריאות מיוחדות לשבעת השבועות הרצופים שבין תשעה באב לראש השנה. במהלך תקופה זו נבחן דעות משפטיות יהודיות בנוגע למעמדם של חיי אדם שטרם נולדו, אשר הובילו להרס של חיים יהודיים תמימים רבים מדי ברחם.
נתחיל בדעה המצוטטת והמוגנת ביותר, יישום עקרון רדיפת הילד שטרם נולד. רק אלוהים יודע כמה ילדים תמימים הוקרבו על מזבח דעת משפטית זו שניתנה לנו על ידי רבנים במאה השנייה לספירה.
חיוביות ושליליות כאחד. היא נכתבה על ידי רבי משה הרמב”ם בין השנים 1170 ו-1180 לספירה. המצווה ה-293 של השלילה קובעת: “לא תחנך את הרודף”. במקום זאת, יש להרוג אותו לפני שהוא הורג או אונס את האדם שהוא רודף, כפי שנאמר בדברים כ”ה, יב: “וכרת את ידה. לא תחנך”. https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/901723/jewish/Negative-Commandments.htm#lt=primary
ניתן לראות את ההקשר בדברים כ”ה, יא. כי שני אנשים רבו, ותבא אשת אחד מהם להציל את בעלה מידו, ותשלח את ידה ותחזיק באיבר מינו, ותכרת את יד האישה ולא תרחם עליה.
תפיסת איבר מינו של גבר נחשבה לאיום קטלני, ולכן פעולת האישה נתפסה כסכנה מיידית לחייו של הגבר. היה מותר לכרות את ידה כדי שלא תוכל לתקוף אותו. כריתת ידה ובכך הצלת חייה עדיפה על הריגתה המוחלטת. https://www.sefaria.org/Mishneh_Torah,_Murderer_and_the_Preservation_of_Life.1.7?lang=bi
הרחבת עקרון הרדיפה לתינוק עכוז ברחם מיוחסת ל’חכמינו’. רבנים אלה היו הסמכויות המשפטיות שדעותיהם מהוות את התלמוד, הבסיס להלכה היהודית. המצווה לא לרחם על אישה ולכרתת את ידה מתייחסת לאי רחם על תינוק עכוז ולקטיעת גפיו של התינוק. במקרה זה, לא ניתן היה להציל את חיי התינוק על ידי כריתת יד אחת בלבד. https://www.sefaria.org/Mishneh_Torah,_Murderer_and_the_Preservation_of_Life.1.9?lang=bi
יש לזכור כי תינוקות שטרם נולדו מוזמנים להיוולד ואין להם כל כוונה לפגוע באיש. לכן, יש לפטור אותם מאחריות ולהינצל מהוצאה להורג לפי עקרון הרודף. חבל שהחוק מתעלם מנקודה זו.
נשים המעריצים את חכמינו עשויים להרגיש לא בנוח להעריך מחדש את דעה זו. מתוך הרגל, כבוד או נוחות, הם עשויים להיאלץ ליישם את דעה משפטית זו גם היום.
מאחר שהצלת חיים היא העיקרון החשוב ביותר במסורת ובתרבות היהודית, הבה לא נרגיש לא בנוח במהלך דיון שיכול לסייע בהצלת חיים חפים מפשע ולמנוע כאב לב רב. לכמה דקות בלבד, אנא הניחו בצד כל דעה על מנהג, ביטוי שטבע הרמב”ם בספרו “מדריך למבולבלים”.
הרמב”ם חזר על דעותיהם של חכמינו כמעט 1,500 שנה לאחר שנקבע עקרון הרודף, והוא גם הזהיר מפני היצמדות לחוכמה המקובלת המונעת מאיתנו למצוא את האמת. הוא דגל בעדכון דעת הקהל המשפטית היהודית לאור תגליות מדעיות. כרופא, הוא ראה בשיפורים רפואיים מצילי חיים אלמנטים חיוביים. ראה תורה מול מדע.
ניתן להשוות את הרמב”ם לאבותינו המייסדים אשר תיעבו מעבדות אך בחרו לא להתנות את הקמת אומתנו בשחרור עבדים. זה היה צריך לבוא מאוחר יותר, וכך היה. באופן דומה, הרמב”ם מגנה את הקורבנות בספרה ז’ במשנה תורה שלו. הזמן להגן על תינוקות שטרם נולדו מפני הפלה עקב קטיעה יגיע מאוחר יותר.
עכשיו זה הזמן. הנה כמה מחשבות שכדאי לשקול
. הרעיון של יישום עקרון רדיפת תינוק עכוז היה פרשנות משפטית של ויכוח פילוסופי. לא היה לו יישום מעשי. בתקופת חכמינו, הצלת חייה של אישה על ידי כריתת גפיים של תינוק עכוז שנולד במועד הייתה בלתי מציאותית לחלוטין. ללא מכשירים סטריליים, הנחיית אולטרסאונד ואנטיביוטיקה, הצלחה הייתה סבירה ביותר. גם האם וגם הילד בוודאי ימותו. ראה הליכי הפלה.
אפילו עם שיטות מודרניות אלו, הפלה באמצעות קטיעת גפיים, המבוצעת בשלב מאוחר יותר של ההריון, מסוכנת מאוד. לעתים קרובות היא שולחת נשים לחדר מיון עקב ניקוב איברים פנימיים ודימום בלתי נשלט. ללא טיפול חירום זה, נשים רבות ימותו. אף על פי כן, ההליך לעיתים הורג אותן. מוות אפשרי, פציעה חמורה ועקרות עקב נזק לאיברים פנימיים הם מחירים גבוהים שיש לשלם עבור מימוש זכויות הרבייה. ראו מבצע הצלה.
כאשר הפלה מבוצעת באמצעות קטיעה לטיפול במצב רפואי אצל האם שמחמיר בהמשך ההריון, היא למעשה מהווה סיכון מוגבר לחיי האם. הטיפול המועדף הוא לידה מוקדמת בניתוח קיסרי כדי למזער את הסיכון לאם ולמקסם את סיכויי ההישרדות של התינוק. האמת היא שלעולם אין צורך לענות תינוק למוות ברחם כדי להציל את חיי האם. ראו את התגובה המאשרת חיים ל: האם הפלה אי פעם הכרחית מבחינה רפואית?
2. החלת עקרון הרדיפה על תינוק עכוז הפרה איסורים רבים בתורה נגד שפיכת דם נקי והקרבת ילדים. היא הפרה חוקים אחרים שדרשו בבירור מיהודים להיות טובים ליתומים, ילדים חסרי יתומים ואלמנות. התינוק ברחם המיועד להוצאה להורג הוא יתום, ללא תמיכת הוריו. כפי שאנו קוראים בירמיהו כ”ב, ג’, אלוהים אומר: “עשו צדקה ומשפט, והצילו עושק ממעשהו. לא תהרג גר, יתום ואלמנה, ודם נקי לא תהרג במקום הזה”.
בדברים ד’, ב’, משה מזהיר מפני הוספה לתורה. הוא מזהיר מפני ההשלכות הנוראיות של שינוי החוק בהתאם לנסיבות או כדי לספק העדפות אישיות. ניתן להסיק מכך שאלוהים השמיט הפלה בכך שגזרה על לידת עכוז מהתורה משום שידע שהיא תגרום סבל וכאב רבים. הוא ידע שבסופו של דבר היא תשמש לרעה כדי להרוס חיים רבים. הוא ידע שניתוח קיסרי מוקדם יפתור בעיה זו בצורה אנושית.
3. מההגדרה הצרה הראשונה של לידת עכוז, סכנה לחיי האם משמשת כיום כנשק נגד תינוקות שטרם נולדו שאינם מהווים איום על רווחתה הפיזית של האם. כיום, נאמר לנו שניתן לבצע הפלה כדי להציל קריירה, כדי להציל השכלה אקדמית, כדי להציל מערכת יחסים, כדי להציל את המוניטין של המשפחה, כדי להציל אישה מבעיות רגשיות, כדי לחסוך את הוצאות ההורות לילד עם צרכים מיוחדים, כדי להציל אב אחראי, כדי להציל תינוק מקשיי החיים, כדי להציל היקף מותניים, או מקדמה שאינה ניתנת להחזר על חופשה, או כל דבר אחר.
שפע של אפשרויות טיפול בהריון ותמיכה באימוץ כיום עונות על צרכיהן של אמהות ואבות הרות. הן לא היו זמינות בימי קדם. שטות “מסוכנת” זו נמשכת משום שהחיים הפכו לנטל שיש להימנע ממנו במקום מתנה שיש לאמץ ולחובה שיש לקחת על עצמה.
במקרים מאתגרים של הפלה בכפייה ולא הפלה אלקטיבית, קל לקפוץ למסקנה השגויה שהפלה מצילה חיים. זוהי היגיון שגוי שיכול להתאפשר רק על ידי אדם חסר רגישות רוחנית, שאינו מסוגל לתפוס נוכחות אלוהית אוהבת וכל יכולה שדואגת לנו. התמיכה המוסרית, המעשית והרוחנית שמצילה את האם והתינוק כאחד מחוסר בית והתעללות דורשת מחויבות גדולה יותר מאשר מימון הפלה שמובילה לבעיות ארוכות טווח. כיהודים, הצלת חיים פירושה הקרבת זמננו ומשאבינו, לא ילד תמים ברחם או שלוות הנפש של האם או חובת האב.
מצווה לא תעשה 294 במשנה תורה קובעת: “לא תעניש חוטא אשר נכפה עליו לחטוא”, כפי שכתוב בדברים כ”ב, כ”ו: “לא תעשה לאישה דבר”. דבר זה אמור לנחם את אלו הנמצאים תחת לחץ להרוג את ילדם. לנשים וגברים יהודים שעברו הפלה, ללא קשר לנסיבות, אנו מציעים תוכנית ריפוי סודית וללא שיפוטיות המבוססת על תשובה הנקראת, תקווה רחל.
עתידנו תלוי בדור אחר דור. הבה נעשה כל שביכולתנו כדי להבטיח את הדורות הבאים של יהודים. הבה נהיה פתוחים לרעיון שרעיונות ישנים חייבים להיות מוחלפים בחדשים. הבה נפסיק לסכן ונתחיל להגן גם על האם וגם על התינוק.
אנא שתפו את הפוסט הזה ברשתות החברתיות שלכם כדי להגביר את המסר שלנו בעולם בעייתי זה. תודה.
ססיליה רוטמן.
יהי הרבה שלום משמיים וחיים טובים לנו ולכל ישראל. אמן.
ססילי רוטמן היא המייסדת והנשיאה של קרן פרו-לייף היהודית. היא מתנגדת לרצח הקשור ססילי רוטמן היא המייסדת והנשיאה של קרן החיים הטובים היהודית. היא מתנגדת לרצח הקשור להפלות בכלל ובקרב יהודים בפרט, ומקוננת על כינון מדיניות חילונית בישראל המובילה לאובדן חיי יהודים ומעכבת את גאולת המשיח. היא מדמיינת ארץ ישראל הקדושה המבוססת על תורה ועולם המכבד את חייו של כל אדם מרגע ההתעברות.