בפרשת מיכאץ מראה שליעקב יש חוכמה ואמונה בתוכנית האל. הוא מתפלל ודוחה את הדעות הקדומות של זמנו כדי להציל חיים יהודיים עם מטרה אלוהיתזמנו כדי להציל חיים יהודיים בעלי ייעוד אלוהי.
בפרשת מקעץ: בראשית יד, א’-יד, י”ז, פרעה מזמן את יוסף מהכלא כדי לפרש את חלומותיו על משתה ורעב. יוסף עולה לדרגת סגן מלך מצרים ונישא לאסנת, אישה צעירה בעלת עבר יוצא דופן. יוסף שומר על זהותו מסתירה מאחיו כשהם באים למצרים לקנות תבואה
יעקב מציל את בת דינה
כתינוקת שנולדה מאונסה של דינה, הישרדותה המופלאה של אסנת ותפקידה בהיסטוריה היהודית מראים שמנהיגות נבונה מצילה חיים ודורות עתידיים.
בספרה “בת דינה: חוליה חיונית“, שפורסם בכתב העת היהודי בשנת 2011 ונכתב על ידי ניצולת השואה פרופסור ליוויה ביטון-ג’קסון, הסופרת המנוחה מסבירה שבניו של יעקב רוצים להרוג את התינוקת כדי למחוק כל בושה מבית יעקב. יעקב, לעומת זאת, מאמין שאין להאשים את התינוקת ולהוציא אותה להורג על פשע אביה. הוא תומך באימוץ כדי לשמר את המוניטין של המשפחה ואת חיי התינוקת.
הוא מציל את התינוקת מבניו על ידי הנחת מדליון זהב סביב צווארה כדי לזהות אותה כבת מיוחדת של אלוהים. סיפור אחד מספר שעל המדליון חרוט “שם הקודש”, בעוד שסיפור אחר מספר שעל המדליון חרוט “מי שפוגש אותך פוגש את זרע יעקב”.
דינה מציבה את בתה התינוקת על חומת מצרים. המלאך מיכאל מוודא שהיא תימצא ותאומץ על ידי סלחה, אשתו העקרה של פוטיפר. כאשר אסנת גדלה, יוסף מודע לה ולמשפחתה כאשר היא משליכה עליו את שרשרתה במהלך מצעד.
יוסף מתחתן עם אסנת, מציל את עצמו מנישואין למצריה ומחזיר את דינה למקומה הראוי בהיסטוריה היהודית. ליוסף ואסנת נולדו שני בנים, מנשה ואפרים. יעקב מברך מאוחר יותר את הבנים, אשר משלימים את 12 שבטי ישראל.
אונס אינו יוצא מן הכלל
איזה סיפור מעורר השראה! ליעקב יש חוכמה ואמונה בתוכניתו של אלוהים עבור נכדתו. הוא מתפלל ודוחה את הדעות הקדומות של זמנו כדי להציל את חייה היהודיים של נכדתו למען מטרה אלוהית. הוא מדגים שהיהדות תלויה בחמלה מצילת חיים המבטיחה נוכחות יהודית מתמשכת בעולם הזה. לכל ילד, ללא קשר לנסיבות לידתו או לאי הנוחות שהוא גורם, יש ערך הרבה מעבר למה שנקודת מבט מגבילה ואנוכית יכולה לדמיין.
בעיני אלוהים, תינוקות שנולדו מאונס הם בעלי ערך שווה לכל תינוק אחר. עם זאת, עבור בני אדם הם מייצגים עדות לפשעים שבוצעו וחייבים להיעלם. הם עדיין מביאים בושה למשפחות. כפי שמלמד אותנו הקטע בתורה, אימוץ הוא מצווה מצילת חיים עם תוצאות חיוביות מאוד.
נהוג במקומות רבים בעולם ובחוגים דתיים רבים להחיל את הגירוש האולטימטיבי על אנשים אלה: עינויים ומוות ברחם, או לידה בחיים והשארתם למות או שמירה עליהם בחיים לצורך קצירת איברים.
נדרש חינוך למנהיגות
פעולתו של יעקב מספקת דוגמה רבת עוצמה למנהיגים יהודים כיום. אנו זקוקים ליהודים בתפקידי מנהיגות שיפעלו למען ילדינו היקרים והפגיעים שטרם נולדו. במקום זאת, רוב הרבנים ומנהיגי הקהילה המשפיעים שותקים למרות שהתורה קוראת לנו להגן על חיי אדם ואינה מאפשרת חריג לאיסור על הקרבת ילדים, אפילו לאונס.
מדוע רוב מנהיגינו נכשלים בלימוד קדושת חיי אדם מרגע ההתעברות? רבים תומכים בהפלה חוקית ומשתמשים בעמדותיהם כדי לקדם אותה במקום לגנות אותה. אלו המכבדים חיי אדם חוששים לאבד תורמים לצדקה התומכת בגישה להפלות. הם צופים אובדן משרות בדירקטוריונים הנשלטים על ידי אלו שאינם מוכנים לטפל בנושא חיוני זה. הם צופים את נזקי ההפלה וחסרים את הידע וההכשרה כדי לעזור לנשים וגברים יהודים סובלים. הם מודאגים שדיבור בשם אלו שאינם יכולים לדבר בשם עצמם מעמיד את חבריהם ובני משפחתם בסיכון להתקפה.
מספר הולך וגדל של אנשים ברחבי העולם מתנגדים ואף חוגגים לתקוף ולהרוג יהודים רק משום שהם מאמינים שאין לנו זכות קיום. איננו יכולים ואסור לנו להשתמש באותו טיעון כדי להרוג את ילדינו שטרם נולדו.
אנו מציעים שמנהיגינו יתחילו בחינוך קהילותיהם בנוגע לצורך להציל את חייהם של יהודים שאנו יכולים להציל, למעט אלה שאנו מאבדים בפיגועי טרור. אנו מציעים גם שיחנכו את עצמם על אבל והחלמה מהפלה על ידי קריאת תוכנית הריפוי שלנו, “תקוותה של רחל”.
הקשר המיוחד בין אם לילד
הפטרה הקבועה השבועית, מלכים א’ ג’, 15-4, מציגה את חוכמתו האגדית של שלמה המלך, בה הוא מבחין בין אמו האמיתית של תינוק לבין מתחזה. שלמה המלך יודע שלאימהות יש אהבה אינטואיטיבית לילדיהן. הרב שמחה וסרמן זצ”ל לוכד תחושה זו. “אלוהים נתן לנשים חוש חזק מאוד של אינטואיציה או הבנה כדי שאימהות יוכלו לתקשר עם תינוקותיהן, להרגיש ולהבין את צרכיהם.”
המלך מצווה לחתוך את התינוק לשניים ולחלק אותו בין שתי הנשים, בידיעה שהאם האמיתית תמסור את התינוק לידי המתחזה כדי להציל את חייו. כאשר היא עושה זאת, שלמה המלך נותן לאם את תינוקה.
הבטחת חנוכה
הפטרת חנוכה השבוע, זכריה ב’:14-7, כוללת את חזון הנביא על מנורה שתאיר את בית המקדש השני לאחר שיושלם. היסודות מונחים, אך לחץ פוליטי בפרס עוצר את העבודה למשך שבע עשרה שנים.
זרובבל, צאצא של דוד המלך ומונה למושל יהודה לאחר גלות בבל, מתייאש מכך שהבית המקדש לעולם לא ייבנה. זכריה מרגיע אותו שהבית המקדש יושלם. לא בכוח צבאי או פיזי, אלא ברוחי, נאם ה’ צבאות.
זכריה מזהיר את יהושע ללמד את צאצאיו את הנחיותיו המוסריות הברורות של אלוהים. אם יעשה זאת, אלוהים מבטיח לטהר את ישראל מחטאיה ובסופו של דבר להביא את המשיח לירושלים. הכישלון ללמד את קדושת חיי האדם מההתעברות הוא קריסה מוסרית הגורמת לאובדן חיים וסבל רבים. זה גם מעכב את ביאת המשיח.
יעקב מכבד את חיי האדם ואת הבורא כאשר הוא מציל את נכדתו. שלמה מבין שאימהות אוהבות באופן טבעי את תינוקותיהן. זכריה מצביע על הדרך לגאולה ולמשיח. אלוהים מבטיח להושיע אותנו. הבה נהיה מכבדים, חכמים ונאמנים. הבה נרוץ אל האור!
ססילי רוטמן היא המייסדת והנשיאה של קרן פרו-לייף היהודית. היא מתנגדת לרצח באמצעות הפלות באופן כללי ובקרב יהודים בפרט, ומקוננת על כינון מדיניות חילונית בישראל המובילה לאובדן חיי יהודים ומעכבת את גאולת המשיח. ססילי מדמיינת ארץ ישראל הקדושה המבוססת על התורה ועולם המכבד את חייו של כל אדם מרגע ההתעברות.
