פרשת ויקהל-פקודי דורשת לשמור על חיי אדם ברחם גם בשבת. שלילת הזכות לחיים של תינוקות שטרם נולדו מהווה הפרה חמורה של האתיקה והמוסר היהודיים.

יש לנו פרשת תורה כפולה השבוע, ויקהל, שמות (לה, א’-לח, כ’) ופקודי, שמות (לח, כא’-מ’, לח’. ויקהל פירושו ‘להתאסף’. משה מכנס את כל העם כדי להעביר את בשורת ה’ שכולם צריכים להשתתף בבניית המשכן. בעלי מלאכה ממונים, וכל הקהילה מספקת חומרי בנייה מיוחדים מעץ ומתכת, בדים דקורטיביים ואבני חן יקרות.

חוקי שבת ופיקוח נפש

קבלנים ובעלי מלאכה עמלו במשך 74 ימים כדי לבנות את המשכן. הם עבדו שישה ימים ברציפות. ביום השביעי, פעילויות אלו הופסקו כדי לשמור את היום הקדוש ביותר בלוח השנה היהודי, שבת השבוע, ולנוח.

המצווה הרביעית, לזכור את יום השבת ולקדשו, כה חשובה בתקופה זו עד שאי ציות לה גורר עונש מוות.

כיום, הדעות חלוקות לגבי מה מהווה שמירת שבת. ההנחיות הנוכחיות המוצעות על ידי כמה רשויות רבניות דומות אך שונות מההגבלות המפורטות במקור בל”ט מלכות, הקטגוריות הכלליות של עבודה (עבודה יוצרת) הנדרשות לבניית המשכן. כיום, יהודים רבים נותנים עדיפות לשמירת שבת או שואפים לשפרה במסגרת נסיבותיהם האישיות הייחודיות.

למרות שהיא דורשת הימנעות מעבודות שגרתיות וממטלות הבית, שמירת שבת נועדה לשפר את החיים, לא לאפשר מחסור. לכן, נדרשות פעילויות הדרושות להצלת חיים ולטיפול בילדים, קשישים וחולים.

העיקרון היהודי של פיקוח נפש תמיד חל. פיקוח נפש מלמד אותנו שכל חיי האדם קדושים ושייכים לאלוהים, וכי שמירת חיי האדם גוברת על כל כלל דתי אחר ביהדות, כולל כל הגבלות השבת. כל מה שאנו עושים צריך לשפר את החיים ואת השגשוג האנושי.

השקפות תלמודיות שמות דגש מיוחד על הצלת חייו של ילד שטרם נולד, אפילו בשבת, על ידי טיפול באישה בהריון וניסיון ללדת תינוק חי שאמו נפטרה זה עתה בלידה.

פיקוח נפש כולל הצלת תינוקות שטרם נולדו מרצח באמצעות הפלה. התורה אינה מתירה שפיכת דם חף מפשע ברחם. אי שמירה על זכותם לחיים של בני אדם ברחם מהווה הפרה חמורה של האתיקה והמוסר היהודיים. יתר על כן, הוא מאפשר התאבדות רוחנית ודמוגרפית מתמשכת עבור העם היהודי.

תרומה אישית

קריאת התורה השנייה שלנו השבוע היא פרשת פקודי, שמות ל”ח: 21-48. המילה “פקודי” פירושה “ספירה”, בהתייחסה לחשבון כל התרומות האישיות של מתכות יקרות שניתנו לקרן המשכן ליצירת הרהיטים, הקישוטים והבגדים המורכבים המשמשים בעבודת ה’. כל אחד תורם משהו.

ביום הראשון של חודש ניסן בשנת 1312 לפנה”ס, משה מקדיש את המשכן שהושלם לאחרונה לעבודת ה’. משה מניח את הארון, את המנורה, את המזבח וחפצי קודש אחרים במקומותיהם המיועדים בתוך המשכן. זבחים וקטורת מוקרבים לשמים. אהרון ובניו נכנסים לתפקידם ככוהנים. נוכחות ה’, המתגלה כענן מפואר, נחה על המבנה. אלוהים שוכן כעת בקרב העם!

כהכנה לפסח, קריאת ההפטרה שלנו השבוע היא יחזקאל (יחזקאל) 28:25-29:2, המספרת את הצרות במצרים ואת יציאת מצרים. הנביא מבטיח לישראל גאולה, אומה עתידית חסינה מפני פלישה, בטוחה בחסדי האל. יחזקאל גם מציין כי השקפת עולמה הפגאנית והיהירות של מצרים יהיו סוף נפילתה. הבבלים יקומו ויחליפו את מצרים כאימפריה החזקה ביותר עלי אדמות.

מנהיגים מודרניים עשויים לרצות להבין את ההשלכות של מנהגים פגאניים בגבולותיהם אם ברצונם להימנע מאותה תוצאה כמו המצרים.

מקום קדוש של משכן בתוכנו

לב היהדות טמון בבנייה, קידוש וטיהור של המקום בו שוכן אלוהים. בניית המקדש, למרות היותה מרכזית בהיסטוריה היהודית, מספקת רק מאגרים פיזיים זמניים למקום משכנו של אלוהים. המשכן נמשך 40 שנה. בית המקדש שלמה המלך נמשך 400 שנה. בית המקדש השני נמשך 280 שנה, והתיעוד המקראי מגלה שענן של כבוד לא נכח שם.

מלבד שלושת המקרים הללו, יהודים חסרים סמכות מרכזית. היעדר מקום פיזי של שלמות דתית מסביר חלקית את חוסר הבהירות המוסרית בקהילות היהודיות כיום.

המקום האולטימטיבי של נוכחות אלוהית הוא האדם, מאגר שנבנה על פי תכנון תבוני האדם, שנברא במשותף עם אם ואב כאן על פני האדמה. איננו צריכים להסתמך על ארון תלת-ממדי אבוד מזמן, השוכן במקדש פיזי שאינו קיים. איננו צריכים להיות מובלים שולל על ידי דבריהם ומעשיהם של ‘אנשים תועים ותמימים’. אנו עצמנו יכולים להיות מקומות למיקום הרצון האלוהי.

כדי לחיות ולבצע את הרצון האלוהי, אנו מקבלים חיים, לכן עלינו להגן ולתמוך בחיי אדם מרגע ההתעברות ועד למוות הטבעי.

אנו מקשטים את מקדשנו הפנימי לא במתכות יקרות ואבני חן, אלא בהכרת תודה על מתנת החיים, ענווה אמיתית וחתירה כנה אחר רצון האל עבורנו. כאשר כל אחד מאיתנו תורם את ליבו ומחשבתו למקדש פנימי זה, ענן שלום מפואר ישכון בינינו שוב, ללא הפרעה ולנצח.

כדי ליצור גן עדן עלי אדמות, אנו ממלאים את חובתנו “לבחור בחיים, למען תחיו גם אתה וגם בניך”. אנו מספקים מעבר בטוח אל מחוץ לרחם לתינוקותינו. אנו מלמדים את ילדינו עקרונות מוסריים ואתיים המושרשים בתורה, ומבטיחים את מקומו המתמשך של אלוהים בתוך ילדינו.

אלוהים עצמו בונה את המקום הזה, כפי שציין דוד המזמור בתהילים קי”ט: “כי בראת פני, ברחם אמי ארגתני”. “אוּדְרֹךְ כִּי נִרְאָא וְנִפְלָא נֶעֱשֶׂה אֲנִי… לֹא נִסְתָּר גּוּפִי מִמֶּנָּה כִּי בְּסֵתַר נֶעֱשֶׂה כִּי בְּמַעֲמֹק הָאָרֶץ נָטַרְתִּי עֵינֶיךָ רָאוּ אֶת גּוּפִי נִתְכְּתוּבִים בְּסֵפֶרֶךָ טְרֶם בָּאוֹ אֵלַי.”

אנא שתפו את הפוסט הזה ברשתות החברתיות שלכם כדי להגביר את המסר שלנו בעולם בעייתי זה. תודה.

ססיליה רוטמן.

יהי הרבה שלום משמיים וחיים טובים לנו ולכל ישראל. אמן.

ססילי רוטמן היא המייסדת והנשיאה של קרן פרו-לייף היהודית. היא מתנגדת לרצח הקשור ססילי רוטמן היא המייסדת והנשיאה של קרן החיים הטובים היהודית. היא מתנגדת לרצח הקשור להפלות בכלל ובקרב יהודים בפרט, ומקוננת על כינון מדיניות חילונית בישראל המובילה לאובדן חיי יהודים ומעכבת את גאולת המשיח. היא מדמיינת ארץ ישראל הקדושה המבוססת על תורה ועולם המכבד את חייו של כל אדם מרגע ההתעברות.