אנו יכולים לזכור את העמלקים כאויבים, עובדי אלילים שהחברה שלהם הושחתה לחלוטין על ידי חטא מרושע והקרבת ילדים. תרבות מושחתת ומושחתת, אולי, לא יכולה לכפר על מלחמה שמתנהלת נגד חברה חדשה של אנשים שעובדים את האל הכול יכול. מזמן חלף הזמן שבו נוכל למחוק את כולם בתקווה להציל את העולם מכוונותיהם וממעשיהם הרעים.

שבוע פרשת, תצה, שמות (שמות) כ”ז:20–30:10, מראה לנו כיצד להפוך את החולין לקדוש ויוצא דופן. בני ישראל וההמון המעורב חנו בהר סיני. משה ממשיך ונותן להם הנחיות לגבי המשכן הנייד שייבנה לקראת מסעם הלא בטוח אל המובטח. חנוכייה בוערת תמידית שתשב מול הפרוכת שמאחוריה היה קודש הקודשים שבו היה ארון הברית.

לאחר מכן משה מדריך את הכוהנים כיצד להתכונן וללבוש את בגדיהם המיוחדים, ואת טקסי הטהרה הקפדניים והקפדניים וקרבנות החיות של שבעת ימי ההכנה לפני כניסתם למשכן. הקטע מסתיים בכך שמשה מסביר כיצד מכינים קטורת ומתי מבעירים אותה על המזבח ליד המנורות והשולחן שהכיל את מנחת הלחם היומית. המשכן חייב להיות מקום קדוש, מקום טהור, ומכאן הצורך בטקסי טהרה רבים כדי לכפר על כל עבירה נגד אלוהים במהלך ניהול ותנועת המבנה במהלך 40 שנות הנדודים במדבר.

ההפטרה הקבועה שלנו, יחזקאל (יחזקאל) 43:10-27, מתרחשת זמן לא רב לאחר חורבן מקדש שלמה על ידי הבבלים. אלוהים נותן לנביא חזון של בנייתו והכנתו של בית המקדש השלישי, אותו יבנה המשיח הרחוק. יחזקאל חולק את חזונו עם היהודים הגולים, בתקווה שחזונו יעודד אותם לחשוב על הסיבות לאובדן הקטסטרופלי של מרכז התרבות שלהם, לתקן אותו ולהתכונן לעתיד מזהיר יותר.

חג פורים מתחיל עם השקיעה ביום חמישי הקרוב. בפורים אנו חוגגים את הבריחה המופלאה של העם היהודי שחי בפרס מרצח עם נורא שזמם יהודי בשם המן, צאצא של מלך עמלק, אגג. האיום הוא אמיתי מאוד מכיוון שבזמן זה בהיסטוריה, 479 לפני הספירה, חיים כמעט כל יהודי העולם באימפריה הפרסית העצומה.

בגלל פורים יש לנו השבוע קריאת תורה נוספת וקריאת הפטרה חלופית. הסעיף הבא הוא פרשת זכור: דברים (דברים) כ”ה, יז-י”ט. זכור פירושו ‘לזכור’. בקריאה הבאה שלנו, אלוהים אומר לבני ישראל לזכור את התקפת עמלק בצעדתם ממצרים וכיצד עליהם למחוק את האויב הזה כשהם מתיישבים בארץ הקודש.

הפרק המיוחד של השבוע, שמואל א’ ט”ו:34, מספר על אירועים כ-500 שנה לפני סיפור פורים. שמואל הנביא מקבל הוראות אלוהיות לצוות על שאול המלך לנהל מלחמה קטלנית נגד העמלקים. צבא שאול חייב להרוג כל אדם וכל חיה. שאול לא מציית לפקודות. אנו מניחים שהוא לא הורג כל עמלק כי המן מופיע 500 שנה מאוחר יותר. כמו כן, שאול לוכד את המלך אגג בחיים, מתוך מחשבה שלקיחתו בשבי תשפר את המוניטין הצבאי שלו, והוא חוסך על החיות הטובות ביותר לרווח אישי. שמואל הורג את המלך אגג. שאול מאבד את מלכותו.

פרשנויות רבות לסיפור זה מנסות להסביר כיצד ומדוע אלוהים יורה על השמדת חברה שלמה. המציאות של תקיפה כזו שבוצעה בחרבות ובמגנים מעוררת סצנות מחרידות באינטלקט האזרחי. כלי נשק מודרניים החליפו חרבות ומגנים, והקרב ההיסטורי בין טוב לרע נמשך בשדה הקרב. וגם בערים. ועיירות ברחבי העולם.

אנו יכולים לזכור את העמלקים כאויבים, עובדי אלילים שהחברה שלהם הושחתה לחלוטין על ידי חטא מרושע והקרבת ילדים. תרבות מושחתת ומושחתת, אולי, לא יכולה לכפר על מלחמה שמתנהלת נגד חברה חדשה של אנשים שעובדים את האל הכול יכול. מזמן חלף הזמן שבו נוכל למחוק את כולם בתקווה להציל את העולם מכוונותיהם וממעשיהם הרעים. ההיסטוריה מלמדת שאחרי כל נסיגה, הם מחדשים את משימתם להרוס את הטוב. הם מסרבים להסתלק, ועכשיו הם מסתננים לכל עבר.

בעוד אסטרטגים וקובעי מדיניות צבאיים מנסים למחוק את האויב שמסרב להסתלק, אנחנו יכולים להתקדם ממש במאבק ברוע על ידי חיפוש בחיינו אחר מקומות שבהם נוכל להפוך את החול לקודש. אנו יכולים להתחיל עם האופן שבו אנו תופסים את החיים וללמד אחרים לראות חיים תמימים כיוצאי דופן, מתנה כה יקרה שהיא שווה כל מה שיש לנו כדי להגן עליה. כפי שאמרתי פעמים רבות, השלווה מתחילה ברחם.

למה לטרוח ללכת בדרך של מרכז אלוהים בעולם מושחת? כי נפש האדם כמהה לנוח בקדושת ה’ ובשלום. כפי שר המזמור, “עדותיך בטוחות מאוד; הקדושה היא ביתך ה’ לעולם ועד.” תהילים 93:5.

אנא שתף ​​את הפוסט הזה במדיה החברתית שלך כדי להגביר את המסר שלנו בעולם הבעייתי הזה. תודה לך.

ססילי רוטמן

שיהיה שפע שלום משמים וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל. אָמֵן.

ססיליה רותמן היא המייסדת והנשיאה של קרן הפרו-לייף היהודית. היא מתנגדת לרצח עקב הפלות בכלל ובקרב יהודים בפרט, ומגנה את קביעת המדיניות החילונית בישראל שמובילה לאובדן החיים היהודיים ומעכבת את העדר. היא מדמיינת את ארץ ישראל על בסיס התורה והעולם שמכבד את חייו של כל אדם מההפריה.